שלטים ברחבי תל אביב למקרה של צונאמי (צילום: אורן דותן)

התוכנית: מערכת "צבע אדום" לרעידות אדמה

השאלה היא לא האם, אלא מתי יתרחש בישראל רעש אדמה גדול שיגרום לפי ההערכות למותם של 16 אלף אנשים ולהרס מאות אלפי מבנים. מה בדיוק נעשה כדי להקדים תרופה למכה? בדקנו

זה קרה בפעם האחרונה ב-11 ביולי 1927. כמה שעות אחרי השעה 15:00 החלה האדמה בישראל לרעוד, תחילה בצפון ים המלח ובהמשך גם בירושלים, יריחו, רמלה, טבריה ושכם. זה היה רעש קטלני: 130 אנשים נהרגו, ו-450 נפצעו. מאות מבנים התמוטטו, בהם בתי מגורים, מסגדים וגשרים.

91 שנה חלפו מאז. בישראל מבחינה היסטורית רעידת אדמה גדולה מתרחשת בממוצע אחת ל-80 שנה, כך שסטטיסטית אנחנו בדיוק בפרק הזמן המועד לפורענות. 30 הרעידות (בסדר גודל בינוני) שהתרחשו כאן בין החודשים יוני עד יולי 2018 לא עוזרות להרגיע את החששות.

לפי המומחים הגיאולוגיים, הנזקים שהתרחשו ברעש של 1927 צפויים להיות רק הפרומו למה שעלול לקרות ברעידה הגדולה הבאה. בתקופה ההיא ארץ ישראל הייתה מיושבת בדלילות, וכיום אין ספק שרעש אדמה דומה יגרום לחורבן גדול משמעותית.

>>> מעצמת על-חלל: ידעתם שלישראל יש חללית – ושהיא אמורה להגיע לירח ממש בקרוב?

התרחיש אליו נערכת המדינה היא רעש בעוצמה של 7.5 בסולם מגניטודה (סולם מדידה סייסמולוגי שמחליף כיום את סולם ריכטר הישן). הרעידה ב-1927 הייתה 6.2. לפי התרחיש אליו נערכות הרשויות השונות לצד גופים כמו משרד החינוך, חברת החשמל ורשות החירום הלאומית, יקפחו את חייהם ברעש כזה כ-16 אלף בני-אדם וכ-400 אלף יפונו מבתיהם. כ-20 אלף מבנים יספגו נזקים כבדים והמדינה תצטרך לדאוג לאלפי אזרחים שיישארו חודשים ארוכים ללא קורת גג.

אז מה ישראל עושה כדי להיערך לרעידת האדמה הגדולה הבאה, ואיך פועלת המדינה לצמצום הפגיעה הצפויה בנפש וברכוש? יצאנו לבדוק.

התראה של חצי דקה יכולה להציל חיים של הרבה אנשים. ססמוגרף (צילום: Bigstock)

"צבע אדום" של רעידות האדמה

אחת הבעיות העיקריות עם רעידות אדמה היא היכולת הנמוכה לחזות אותן ולספק התראה שתאפשר להציל חיים, ממש כמו שאזעקת "צבע אדום" מעניקה לתושבי הדרום כמה שניות למצוא מקלט לפני פגיעת הרקטה.

כדי לשפר מצב זה, מפתחת ישראל בימים אלה מערכת התראה שאמורה להעניק לנו זמן היערכות מסוים, תלוי במרחק שלנו ממוקד הרעש. המערכת, בשם "תרועה", נמצאת בפיתוח במכון הגיאולוגי שבמנהל המחקר למדעי האדמה והים. פעולתה מושתתת על תחנות סיסמיות, המודדות תנודות ורעידות בקרקע ומעבירות מידע קבוע מאזורים שעלולים להפוך למוקדי רעש אדמה. המידע מועבר למרכזי שליטה ובקרה שמנתחים את האותות – ובמידת הצורך יפעילו מערכת התראה על סמך הנתונים. משך ההתראה – בדומה להתראת "צבע אדום" – צפוי לנוע בין שניות בודדות לכחצי דקה, בהתאם למרחק של כל אחד ממוקד הרעש. המערכת כבר התחילה להיטמע בבתי ספר ולאחר שיסיימו לבחון אותה היא אמורה להפוך בעתיד למערכת התראה ארצית.

חוקרי בינה מלאכותית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל מנסים במקביל ליצור מערכת פורצת דרך שתעניק התראה של כמה דקות לפני הרעידה, על סמך שינויים בפרמטרים כמו גובה מפלס המים, שינוי בטמפרטורה, מליחות הקרקע ועוד פרמטרים. הנחת החוקרים היא שניטור השינויים במדדים אלה מבעוד מועד יספק מידע רב ערך שאפשר יהיה לתרגם לדקות יקרות של היערכות מצילת חיים לרעש האדמה.

>>> לא תאמינו כמה שנים כבר יש שעונים מעוררים ונייר טואלט

כיאה לסטארט-אפ ניישן, גם השוק הפרטי בישראל מחפש פתרונות טכנולוגיים. הסטארט-אפ SeismicAI מפתח מערכת למידה סיסמולוגית המבוססת על בינה מלאכותית. לחברה מערכת הבודקת שינויים בקרקע בקצב של כ-500 פעמים בשנייה, והיא אוספת נתונים מרעידות אדמה חלשות המתרחשות מדי יום בישראל. המטרה היא ליצור מערכת התראה שתחובר למרכזי בקרה ולחברות הסלולר, אשר יספקו בתורן התראה לאזרחים לפני שהאדמה תתחיל לזוז.

תמ"א 38: משפצים בניינים ישנים ומכינים אותם לרעידת האדמה. אילוסטרציה (צילום: אורן דותן)

מה העניינים? מחזקים בניינים

מדינת ישראל נבנתה במהירות, ולא כל הבניינים במדינה ערוכים לפגיעה של רעידת אדמה. תקן בנייה מחמיר קיים רק משנת 1980, ולכן כל המבנים שהוקמו לפני מועד זה חייבים לעבור התאמה – אחרת הם עלולים לקרוס. הפתרון של המדינה היא תוכנית מתאר ארצית לעידוד יזמים וקבלנים לשפץ או לבנות מחדש בניינים ישנים, או בשמה המוכר יותר: תמ"א 38. התוכנית כוללת תמריצים בדמות זכויות בנייה לקבלנים שיחזקו מבנים קיימים, יוסיפו ממ"דים או יהרסו מבנים ישנים ויבנו במקומם בניינים חדישים שעומדים בכל התקנים. בארץ יש כיום כ-80 אלף מבנים שנבנו לפני 1980 ורק לכ-2,000 מתוכם ניתן היתר בנייה או שכבר עברו שיפוץ, כך שרוב המבנים הישנים עדיין בסכנה.

שיטה שעשויה לקצר את תהליך חיזוק המבנים ולייעל את עמידותם של מבנים קיימים שלא עוברים שיפוץ היא הצבת מרסנים – מתקנים שעשויים מפלדה, בטון ונוזל צמיגי בחלקם – שנועדו לפזר ולספוג את הרעידות באופן שישמור על שלמות המבנה. השיטה הזו מיושמת ביפן ובארה"ב, אבל עדיין לא נפוצה בישראל. באוניברסיטת אריאל מפתחים אלגוריתם שיחזה את ההתנהגות של הבניין ויאפשר להציב מרסנים בעלות זולה יחסית במבנים שלא שופצו.

התוכנית: מרכזי סיוע ניידים

לאחר רעידת אדמה חזקה המדינה תיכנס למצב חירום, והמאמץ להציל חיי-אדם ולטפל בנזקים הכבדים שייגרמו למבנים יביא לכך שהסיוע לאזורים מרוחקים יותר יתעכב או לא יוגש כלל בשלב ראשוני. לכן רשות החירום הלאומית והרשויות המקומיות פועלות להקמת אתרי סיוע לאוכלוסייה (אס"ל), שיוקמו בערים שונות וביישובים גדולים במקרה של אסון גדול. גודל המתחמים כעשרה דונמים, ובכל אחד יהיו תחנות של משרדי ממשלה כדי לתת מענה לתושבים בנושאים שונים. המרכזים גם יחלקו מזון, ביגוד ומים ויסייעו לאנשים לאתר וליצור קשר עם בני משפחה. האס"ל נייד ואפשר להעבירו בין אזורים שונים בתוך העיר או לניידו לערים אחרות. מטרת האס"ל העיקרית היא לאפשר למדינה לשרת תושבים במצב חירום בו מערכות התקשורת נפגעות ורבים נאלצים להתפנות מבתיהם בשל קריסה או סכנת קריסה של מבנים שנפגעו חלקית.

>>> נראה אם תצליחו לנחש מה משותף למיקרוגל, ויאגרה וסוכרזית (הקליקו לתשובה)