למה לוותר אם אפשר למחזר? (צילום: Bigstock)

הישראלים שמוציאים מים מאוויר והופכים זבל לחשמל

כדור הארץ נהרס במהירות וכולנו אחראים לזה. אבל יש תקווה: האנשים האלה מקדישים את חייהם כדי לשנות את המצב

זה כבר מזמן עובדה ידועה שהמין האנושי הוא גורם מספר אחת בהרס המאזן האקולוגי בכדור הארץ. אבל בזמן שרוב העולם לא מאוד מתעניין וממשיך לזהם את הסביבה ולבזבז משאבי טבע, יש אנשים שנלחמים בהרס כדור הארץ עם פיתוחים מתקדמים, חשיבה חדשנית ונחישות. הכירו כמה מהם.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו לניוזלטר שלנו

האנשים שמפיקים מים מהאוויר

אוויר נקי הופך להיות משאב מוגבל באזורים מסוימים בעולם. מים נקיים וזמינים הם משאב מוגבל הרבה יותר. חלק מהמדינות סובלות מבצורות ארוכות, חלק מזיהום של מקורות המים וחלק מניצול יתר שמוביל לייבוש של מאגרי מים. דמיינו איך היו נראים חייהם של אנשים שחיים במחסור תמידי, אם הם היו יכולים ללחוץ על כפתור ולקבל מים נקיים שהגיעו מהאוויר. בעצם, לא צריך לדמיין. חברת Water Gen הישראלית מפתחת כבר שנים מתקנים ניידים שמייצרים כמות גדולה של מי שתייה מהלחות שבאוויר וממקורות מים מזוהמים. הם עושים את זה מהר ובזול, כמעט בכל אקלים ובלי לצרוך הרבה אנרגיה. התקווה היא שהטכנולוגיה המהפכנית הזו תוכל לספק פתרון למשבר המים ההולך ומחריף בעולם באזורים בהם התשתית הלאומית לא מספקת.

המתקן מקבל חשמל מגנרטור או מרשת החשמל ומעבה אדי מים מהלחות באוויר – טכנולוגיה לא חדשנית במיוחד, אבל החברה הצליחה לייעל את התהליך ולהפיק כמויות גדולות של מים בצורה הרבה יותר חסכונית באנרגיה. כיום יש לחברה מתקנים שמסוגלים לייצר 6,000 ליטרים של מים מדי יום – כמות שיכולה להספיק לעיר שלמה. Water Gen נבחרה לאחת מ-50 החברות החדשניות בעולם ויש לה חוזים עם גופים גדולים בעולם כמו צבא ארה"ב. בהודו כבר בונים עליהם שיפתרו את משבר המים.

האנשים שמנקים את הים

כשאנחנו מדמיינים ים אנחנו חושבים על חוף זהוב עם מים צלולים – אבל בחופים רבים בעולם זה כבר ממזמן לא המצב. האוקיינוסים שלנו הולכים ומזדהמים בקצב מהיר כל כך עד שהאוקיינוס השקט כבר זכה לכינוי "המזבלה הגדולה בעולם". ביוב, דליפות נפט, כימיקלים רעילים, מוצרי פלסטיק ישנים ופסולת מגוונת נוספת מוצאים את דרכם לים מדי יום בכמויות אדירות. לפי דוח משנת 2016, בקצב הנוכחי של הזיהום עד שנת 2050 יהיו בים הפתוח יותר שקיות ניילון ופלסטיק מדגים. הדוח ציין שבממוצע מושלכת לאוקיינוס משאית אשפה מלאה מדי דקה.

>>> הפיתוחים הישראליים שעוזרים לנכים ללכת ולעיוורים לראות

בין האנשים שמנסים להתמודד עם הבעיה הענקית הזו שווה להזכיר את בויאן סלאט, הולנדי בן 23 שפיתח מערכת שמסוגלת לנקות את האוקיינוסים מפסולת במהירות, ביעילות ובעלויות נמוכות. הפטנט, שעליו חשב עוד כשהיה בתיכון, כולל הצבה של מצוף באורך מאות מטרים שתחתיו רשת. המצוף אוסף את הפלסטיק הצף, והרשת – את החלקיקים הקטנים יותר. הפלסטיק נאגר במכלים גדולים ומשם נשלח למיחזור. כדי לממש את חזונו הקים סלאט את חברת The Ocean Cleanup, המפתחת את השיטה ואף החלה ביישומה. לאחרונה הכריזה החברה שלאחר חמש שנות מחקר היא הפעילה את המערכת שלה במפרץ סן-פרנסיסקו, ומשם תתרחב הפעילות לאוקיינוס השקט.

סלאט הוא כמובן לא היחיד שרוצה לנקות את הים ועושה משהו בנידון. בשנת 2015 הכריזו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה על המצאת ביקיני שעשוי כולו מספוג אקולוגי, וסופג במהלך הרחצה זיהומים במים. החוקרים מבטיחים שלא מדובר במזהמים שמזיקים לעור ואחרי כמה שימושים הביקיני הולך לפח. אמנם לא מדובר בפתרון יעיל בקנה מידה גדול אבל הוא מוכיח שבמאבק על האוקיינוסים, עדיין כל אחד יכול לתרום משהו.

האנשים שהופכים זבל לדלק

הסיבה העיקרית לזיהום היא זבל, והאנושות מייצרת כמויות אדירות ממנו. אנחנו חיים בתרבות צריכה שהולכת ומתעצמת על חשבון הסביבה ומוצרים רבים הופכים לחד-פעמיים. אם פעם היינו מתקנים מוצרים מקולקלים, היום פשוט זורקים לפח וקונים חדש. תוסיפו על זה את כל הגאדג'טים הזולים ועטיפות הפלסטיק סביב כל מוצר ותבינו עד כמה הרי האשפה שלנו חונקים את כדור הארץ.

כדי להפסיק לזרוק כל כך, יש צורך לשנות את כל תפיסת העולם הצרכנית-המערבית, מה שעלול לפגוע קשה בכלכלה העולמית. אבל מה אם אפשר היה להפוך את הזבל למוצר, ולהכניס את חתיכות הפלסטיק המשומשות חזרה למערכת? בשנת 2003 נחנך בפארק התעשייה אריאל שרון – שהיה מוכר בעבר כאתר חירייה – המתקן הראשון לטיפול מתקדם באשפה. מטרתו של המתקן, המכונה "חץ אקולוגיה", היא למחזר פסולת ולהשתמש בה כמקור אנרגיה.

>>> הסתדרו בחיים? בדקנו מה קורה היום עם החבר'ה של ICQ ושל Waze

המתקן נחשב לאחד המתקדמים בעולם לטיפול בפסולת עירונית מעורבת. בבסיסו עומדת טכנולוגיה ישראלית למיון ומיחזור אשפה. המתקן מסוגל להתמודד עם פסולת ביתית, פסולת תעשייתית ופסולת גזם. הפסולת ממוינת בו למרכיביה השונים והפסולת האורגנית שהופרדה מועברת לתהליכי תסיסה שמפיקים ביו-גז ממנו ניתן ליצור חשמל או להשתמש בו כתחליף לדלק. תוצר לוואי נוסף של התהליך היא בוצה מיוצבת, ממנה ניתן להכין דשן באיכות גבוהה. המים שנפלטים בתהליך מוחזרים בחלקם למערכת והיתר מטוהרים באתר עצמו. בשנים 2015-2016 עבר המתקן שדרוג שהכשיר אותו לטפל בכ-400 טונות אשפה ביום. כיום מטפל מפעל חדש שנחנך בשנת 2017 במחצית מכמות האשפה של גוש דן.