חדשנות ישראלית | whatsnext
החללית הישראלית (צילום: יח"צ)

ב-2019 נגיע לירח: הכירו את החללית הישראלית הראשונה

בעוד כמה חודשים תהפוך ישראל למדינה הרביעית בעולם שהגיעה לירח, כשהחללית של SpaceIL תעביר משם שידור חי. "הכל התחיל כשישבנו ביחד בפאב בחולון", משחזר אחד משלושת מייסדי הפרויקט את תחילתו של המיזם, בראיון מיוחד למגזין Whatsnext

איפה אתם מתכננים להיות בתאריך 13 בפברואר 2019? כדאי שתפנו לכם כמה שעות כדי לצפות בנחיתה הראשונה של חללית ישראלית על הירח. לאחר שמונה שנות פיתוח עמוסות ומאתגרות, הצליחה עמותת SpaceIL, בשיתוף התעשייה האווירית, להכריז על מועד שיגור החללית הישראלית הבלתי מאוישת הראשונה לחלל. 

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו לניוזלטר שלנו

החללית תועבר בחודש נובמבר 2018 מישראל לאתר השיגור קייפ קנוורל שבפלורידה, משם היא צפויה להישלח לחלל בדצמבר על גבי רקטת Falcon 9 העוצמתית של סוכנות החלל האזרחית SpaceX בבעלות המיליארדר והיזם אילון מאסק. החללית צפויה לנחות על הירח בתאריך 13 בפברואר 2019, והיא תעביר תמונות בשידור חי למרכז הבקרה בכדור הארץ. אם שום דבר לא ישתבש במהלך השיגור, הטיסה והנחיתה – תהפוך ישראל למדינה הרביעית בעולם שתגיע לירח, לאחר ארה"ב, רוסיה וסין. הישג מרשים לכל הדעות עבור מדינה צעירה וקטנה כל-כך. 

>>> צבע אדום לרעידות אדמה: כך מתכוננת ישראל לאסון הטבע שצפוי להכות בנו

>>> הייתם גרים בבית מתקפל? הפתרונות הכי מקוריים לבעיית הדיור 

SpaceIL הייתה המתחרה הישראלית היחידה בתחרות הבינלאומיתGoogle Lunar XPRIZE  של ענקית האינטרנט העולמית "גוגל". המתחרים נדרשו לעצב, לתכנן ולייצר חללית בלתי-מאוישת שתנחת על הירח. הפרס הראשון עמד על 20 מיליון דולרים, אך התחרות הגיעה לסיומה הרשמי ב-31 במרץ השנה ללא הכתרת זוכה, כשגוגל הפסיקה לתת חסות לתחרות. 

SpaceIL החליטה בכל זאת להמשיך עד הסוף ולהשלים את האתגר, להגיע לירח, גם ללא קשר לתחרות ולגוגל. העמותה אף גייסה את המימון הקריטי הנדרש להמשך פעילותה מהמיליארדר מוריס קהאן והקרן של משפחת אדלסון.  

החללית בתהליך הבנייה בתעשייה האווירית (צילום: אלירן אביטל)

"הכול החל יום אחד בסוף 2010 כשיריב, כפיר ואני ישבנו בפאב בחולון ודיברנו על כך שצריך להחזיר את משיכת הצעירים למקצועות כמו מדעים והנדסה", מספר יהונתן ויינטראוב, שייסד את SpaceIL יחד עם יריב בש וכפיר דמרי, בראיון למגזין Whatsnext. "היום כולם חולמים להיות 'כוכב נולד' אבל כדי שאנחנו נמשיך להיות אומת סטארט-אפ מובילה עם חדשנות ורעיונות יצירתיים, הדור הצעיר צריך ללכת ללמוד מדעים והנדסה. כשחללית 'אפולו' נחתה על הירח, זה יצר התעניינות מחודשת במקצועות האלו בקרב התלמידים הצעירים. בגלל המשימה הזו החלטנו להקים את העמותה. זה היה התמריץ שלנו להירשם לתחרות של גוגל".

ויינטראוב, בן ה-31, למד הנדסת חשמל ומדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב ולאחר מכן למד באוניברסיטת החלל הבינלאומית של נאס"א בקליפורניה. שם הוא גם עסק במחקר במטרה לפענח כיצד ניתן ליישב את כוכב הלכת מאדים באמצעות שימוש במערות כפי שהאדם הקדמון השתמש במערות כבית בכדור הארץ. לאחר מכן עבד ויינטראוב בתעשייה האווירית בישראל בהנדסת מערכות לוויינים וכיום הוא לומד לדוקטורט בתחום חקר הסרטן באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב.    

איך התחלתם לבנות חללית?  

"כמובן שאי אפשר לבנות חללית בחצר האחורית של הבית", מתבדח ויינטראוב. "צריך מתקנים מיוחדים, מקום והרבה מאוד ידע שקיים בתעשייה האווירית – ולכן פנינו אליהם לשיתוף פעולה. כיום התעשייה האווירית שותפה לפרויקט שלנו והחללית נבנית במתקנים שלה בישראל".  

מה החדשנות שהישראלים מביאים לתחום החלל? 

"זוהי בעצם החללית הקטנה ביותר שתוכננה לשיגור לירח. השתמשנו בהתקדמות טכנולוגית ישראלית הקשורה לתחום המזעור – תחום שבו יש לישראל יתרון מובהק. כחלק מתוכנית החלל שלה ישראל נדרשה להקטין את הלוויינים, ולכן יכולנו להיעזר בידע המקצועי שהצטבר בתחום המזעור".  

הדמיה של הגעת החללית הישראלית לירח (צילום: יח"צ)

למה חשוב למזער את החללית?  

"ככל שהחללית קטנה יותר, זול יותר לשגר אותה לחלל. היא לא דורשת שיגור רקטה שלמה לעצמה אלא יכולה להתחלק בשיגור עם לוויינים אחרים. זה כמו ההבדל בין מונית ספיישל למונית שירות", מסביר ויינטראוב. "כפי שכמה אנשים שנוסעים יחד לאותו כיוון לוקחים מונית משותפת ומוזילים את עלות הנסיעה, כמה לוויינים או חלליות יכולים לחלוק את השיגור ולהתחלק בעלות. כולם מגיעים יחד לחלל והנוסעים הראשונים לרדת הם אלה שצריכים להישאר בחלל, אנחנו נישאר על טיל השיגור עד הסוף – כמעט עד ההגעה לירח – ונרד אחרונים. עד היום לוויינים שהגיעו לירח השתמשו בטיל שיגור המיועד רק עבורם, חדשנות המזעור מאפשרת לנו להגיע לירח גם אם חולקים מסלול עם לוויינים אחרים ועדיין להוזיל את עלויות השיגור".  

השיגור בדצמבר והנחיתה בפברואר. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? 

"להגיע לירח זו משימה מורכבת מכיוון שכל הגופים נמצאים בתנועה – גם כדור הארץ, גם הירח וגם החללית. אנחנו צריכים לנוע בכיוון שהירח יהיה בו בעתיד – כשנגיע אליו – ולא איפה שהוא עכשיו. יש תהליך מורכב של הבנת המסלולים והתאמתם. אנחנו צריכים לסנכרן את המסלול שלנו מול הירח כדי שהוא באמת יהיה שם כשנגיע אליו. בנוסף, החלוקה בשיגור מאריכה את הדרך כי יש לוויינים אחרים שצריכים לרדת ראשונים. 

"לעתים צריך לחכות לשעת הכושר הנכונה, צריך לוודא שאתר הנחיתה יהיה מואר ולא חשוך, ושהטמפרטורה על הירח לא תהיה חמה מדי. בצהרי היום, למשל, כשהשמש מחממת את פני השטח ליותר ממאה מעלות צלזיוס, חם מדי על הירח וזה יכול להזיק לחללית. יש הרבה משתנים שגורמים לעיכוב בדרך".  

מייסדי עמותת SpaceIL (צילום: אלון הדר)

אז מה המטרה הסופית בפרויקט הזה?  

"קודם כל – להביא את ישראל לירח", מצהיר ויינטראוב. "בנוסף המטרה היא להוכיח שלהגיע לירח היא משימה הרבה יותר זולה מהסטנדרט הקיים כיום, ושניתן לעשות מחקר עם הרבה חלליות קטנות. אנחנו שותפים גם בניסוי קטן עם מכון ויצמן שמטרתו למדוד את השדה המגנטי על פני השטח של הירח, כדי לשפוך אור על התהליכים הגיאולוגיים שלו. 

"אנחנו גאים בחללית שהיא פרי פיתוח ותכנון ישראלי ואף מורכבת בישראל. הנחיתה המוצלחת על הירח תעזור לנו להגשים את הפעילות החינוכית שאנו חולמים עליה במסגרת העמותה כדי שיהיו לנו מספיק מדענים ומהנדסים שידחפו את אומת הסטארט-אפים קדימה".