חיים שפיר ממציא הטאקי

מיסטר טאקי ומר דוד שמש: האנשים שמאחורי המוצרים שכולם מכירים ואוהבים

תעירו כל ישראלי באמצע הלילה והוא יידע לדקלם לכם רשימה של לפחות חמש המצאות שפותחו בארץ, אבל מה אנחנו יודעים על האנשים שמאחורי המוצרים? חמישה ישראלים ששיפרו את חייהם של מיליונים, כל אחד בתחומו

המוח היהודי ממציא לנו פטנטים – את הקלישאה החבוטה הזאת אנחנו לומדים לדקלם מגיל מאוד צעיר. אבל מיהם הישראלים שעומדים מאחורי הפטנטים האלה שכולנו מכירים ומשתמשים בהם? ישראל ידועה בעולם כמעוז של חדשנות – סטארט-אפ ניישן – אבל יש כמה פיתוחים שזכו להפוך לחלק מהתרבות הישראלית ומזוהים עם המדינה הקטנה מאוד. היכולת ליצור יש מאין, לזהות את הפוטנציאל של מוצר אך גם להכניס בו חידושים ושינויים – כל אלה הם חלק מה-DNA של האנשים שמותירים את חותמם באמצעות חדשנות. בין אם מדובר במשחק הטאקי, בדיסק-און-קי או בפתיתים. 

פרופ' צבי תבור, ממציא דוד השמש 

פרופ' צבי תבור (צילום: לע"ם)

מה יותר הגיוני מלנצל את חום השמש – במדינה שטופת שמש כמו ישראל – כדי לחמם את המים במקלחת? זה נשמע פשוט להחריד, אבל אלמלא ד"ר צבי תבור – ממציא דוד השמש המוכר לנו – מאות מיליוני אנשים בארץ ובעולם לא היו נהנים ממים חמים בחינם.  

פרופ' צבי תבור ז"ל נפטר בשנת 2015, בגיל 98. הוא זיהה את הפוטנציאל הטמון באנרגיה סולארית הרבה לפני שצמד המילים יצרו כל כך הרבה באזז בקרב סטארט-אפים ומשקיעים וזכה להוקרה על המצאותיו כבר בשנת 1956. הוא המשיך לחקור ולפתח בעשורים הבאים והקדים את זמנו לא רק בנושא ניצול אנרגית השמש. כמו ממציאים אחרים, יכולת הראייה הבהירה והחדה ליוו אותו כל חייו, ובשנות ה-70 הוא כבר פיתח רכב חשמלי. מפעלו של תבור בתחום אנרגיית השמש וחושיו החדים משקפים בראייה היסטורית את התכונות שנדרשות מכל ממציא – זיהוי של צורך קיים והבנה כיצד לפתור אותו באמצעות משאבים זמינים וזולים. 

חיים שפיר, ממציא משחק הטאקי 

"יוצר לא יכול להישאר רק ברמת הקונספט, הוא צריך לרדת עד אחרון הפרטים", אומר ממציא משחק הטאקי חיים שפיר בשיחה עם מגזין מגזין Whatsnext. עד הטאקי כל המשחקים בישראל היו משחקים חינוכיים. בתחילת שנות ה-80 – כשהטאקי יצא בארץ – הוא היה המשחק הראשון שהציע בידור חברתי. לכן בארץ הבשורה הייתה כה גדולה". 

>>> גם אתם חשבתם שהטטריס הומצא ביפן? טעיתם!

>>> למקרה שפספסתם: לישראל יש חללית, והיא תגיע בקרוב לירח

את משחק הטאקי כולנו מכירים, ורובנו גם שיחקנו בו לא מעט. מה שהפך את הטאקי למשחק פורץ דרך ופופולרי כל-כך לא היה רק התזמון של שפיר אלא גם התמהיל המושלם בין אתגר והנאה שמתאים לכל גיל, עיצוב גרפי שובה לב ואיכות גבוהה. 

"לא הלכנו על המחיר הנמוך ביותר, משום שמחיר המוצר הוא פונקציה של איכות הקלפים. הקלפים של הטאקי מחזיקים מעמד כמעט לנצח. היה לי חשוב שחומר הגלם יהיה איכותי", מסביר לנו שפיר, שפיתח מאז עוד משחקים רבים וכמה שדרוגים לטאקי.  

חיים שפיר (צילום: טל שחר)

דב מורן, ממציא הדיסקאוןקי 

כשמסתכלים על היזם ואיש ההיי-טק, דב מורן, הנטייה הטבעית היא להתמקד בהישג האדיר שלו כמי שעמד מאחורי המצאת הדיסק-און-קי (Disk on Key) בשנת 1995. אולם כדי לנסות לפענח מהם החומרים שמהם מייצרים חדשנות, יזמות וחשיבה מחוץ לקופסה – צריך להסתכל על המסלול שמורן עשה וממשיך לעשות כל העת. 

מורן הקים את חברת M-systems בשנת 1989 והוביל את שני הפיתוחים המרכזיים שלה – הדיסק-און-קי וכרטיסי סים לסלולריים, אך לאחר שהחברה נמכרה ליצרנית כרטיסי הזיכרון סנדיסק תמורת 1.55 מיליארד דולרים ומורן קיבל מניות בשווי של כ-80 מיליון דולרים, הוא לא נח על זרי הדפנה.  

מורן המשיך ליזום, לפתח ולתמוך בפיתוח של טכנולוגיות רבות ושונות. אחד ממיזמי הדגל של היה Modu – טלפון סלולרי קטן ומודולרי שאף קבע שיא גינס עולמי. למרות שהטלפון לא הפך להצלחה עולמית, למורן יש סיבות רבות להתגאות גם בפרויקט הזה, שכן הפטנטים נמכרו לחברת גוגל.  

המוטו של מורן הוא "פחות לפחד, יותר להעז, לא לוותר" – כפי שהוא העיד על עצמו בעבר בראיון. הוא משקיע בסטראט-אפים בתחומי הבריאות, ייסד מיזם בתחום הטלוויזיה ומכהן כמייסד שותף של קרן הון-סיכון בשם "גרוב ונצ'רס". כשבאמתחתו ספר אוטוביוגרפי בשם "100 דלתות – מבוא ליזמות" ו-40 פטנטים, מורן הוא השראה לכל מי שחדשנות זורמת בעורקיו. 

פרופ' רפאל משולם, חוקר פורץ דרך בתחום הקנאביס הרפואי 

לעומת מדינות אחרות בעולם, שכבר אישרו הקלות רבות לשימוש במריחואנה רפואית (ומדינות שאישרו את הצמח גם ללא מרשם) ישראל מדשדשת מאחור. אבל תודתם של המטופלים הרבים ברחבי העולם שנהנים מיתרונותיו של הצמח שמורה לחוקר הישראלי וחתן פרס ישראל לכימיה, פרופ' רפאל משולם, שיחד עם ד"ר יחיאל גאוני חתום על פריצת הדרך של המחקר בקנאביס רפואי. 

פרופ' משולם החל בשנת 1963 לחקור את מרכיבי הצמח ולבודד את המרכיבים הפסיכו-אקטיביים בצורתם הטהורה. כמה שנים לאחר מכן הוא בודד את ה-THC (הידוע בתור המרכיב הגורם לאופוריה). מחקריו של משולם גילו, למשל, שהשימוש במינון מסוים בקנאביס רפואי מצמצם מאוד את כמות ההתקפים של ילדים חולי אפילפסיה, וזה רק אחד מהשימושים הרפואיים הרבים שנחקרו וזוהו. 

משולם השכיל לא רק להבין את הפוטנציאל שיש בצמח הזה, אלא אף הצליח להוביל מחקרים כשהוויכוח על עצם חוקיותו בישראל היה עדיין בחיתוליו והתדמית של הקנביס הייתה של סם מסוכן. הוא פרסם 350 מאמרים מדעיים, רובם על המרכיבים של הקנביס. 

פרופסור רפאל משולם (צילום: שימוש חופשי)

אויגן פרופר, ממציא הפתיתים 

מעטים הם מפתחי המזון שיכולים להתגאות במוצר ייחודי שהם המציאו והצליח להיכנס לכל מקרר כמעט. אויגן פרופר, ממייסדי חברת "אסם" ואביהם של דן וגד פרופר שהמשיכו את דרכו, בהחלט עונה על ההגדרה הזאת.  

את הפתיתים הוא המציא בתקופת הצנע (מדיניות קיצוב שהתקיימה בישראל בשנים 1949–1959), לאחר שראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, ביקש מחברת אסם להמציא מאכל שיהווה תחליף לאורז – ולכן גם זכו הפתיתים לכינוי "אורז בן גוריון". היום גרגרי הפסטה האפויים הם תוספת ברורה מאליה אבל דרוש היה לא מעט חזון לצד הגדרה מדויקת של הצורך ושימוש במשאבים הקיימים כדי לייצר יש מאין.  

אויגן פרופר החל את דרכו כעולה חדש במפעל קטן לייצור פסטה, והשכיל לפתח את הפתיתים מחומר הגלם שהיה זמין – חיטה – כדי למצוא את התחליף הדומה ביותר לאורז. מאז המצאתם עברו הרבה פתיתים בצלחות שלנו. עם השנים זכו הפתיתים לצורות שונות ובחו"ל הם זכו לכינוי "קוסקוס ישראלי".