בחורה משחקת טטריס (צילום: Bigstock)

לישראל יש את הדיסק-און-קי והטפטפות. ומה הביאו לעולם האיטלקים? והסינים?

מי המציאו את השיניים התותבות ואיפה נולד הטטריס: סקירה עולמית

אנחנו אוהבים להתגאות בהמצאות הישראליות שזכו לפופולריות בכל העולם. מתענגים בכל פעם שמכנים אותנו סטארט-אפ ניישן ומדקלמים בכל הזדמנות שישראל הביאה לעולם את דוד השמש, הדיסק-און-קי, את Waze, את הטפטפות ועוד עשרות פיתוחים ששינו את חייהם של מאות מיליונים ברחבי העולם. ומה לגבי ההמצאות שמדינות אחרות יכולות להתגאות בהן? 

אימוג'ים – יפן  

בשנת 1995 – יותר מעשור לפני הסמארטפון הראשון – בני נוער יפניים התכתבו זה עם זה באמצעות איתוריות (שהיו שיא החדשנות) ושלחו זה לזה אייקונים מפוקסלים של הבעות פנים. ארבע שנים לאחר מכן הציגו חברות סלולר יפניות את האמוג'י הראשונים: סט של 176 דמויות בגודל 12×12 פיקסלים. 

האימוג'י הצבעוני הראשון עוצב על ידי שיגטאקה קוריטה בשנת 1999, ואז גם נולדה המילה אימוג'י (emoji) שהיא הלחם של שתי מילים יפניות שמשמעותן "תמונה" ו-"דמות". כיום קיימים כמעט 2,800 אימוג'ים רשמיים, המכסים את כל מנעד הרגשות האנושי וכוללים גם מאכלים, בעלי חיים, חפצים וכל מה שמאפשר להתבטא בקצרה. 

ארגון היוניקוד העולמי הוא שמפרסם מדי שנה אילו אימוג'י חדשים נוצרו וחברות הסלולר והאינטרנט מעצבות את האימוג'ים לפי רצונן. לכן האימוג'ים נראים שונים בפלטפורמות השונות ובין מכשירי הסמארטפון השונים. 

מצלמות מהירות – הולנד  

מי שאחראית על פיתוח הגאדג'ט היעיל והרווחי ביותר שהופקד אי-פעם בידיים משטרתיות היא חברה הולנדית פרטית בשם גטסומטר שנוסדה בשנת 1958 על ידי נהג ראלי. מצלמות המהירות הראשונות הומצאו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, וצילמו תמונות בפילם. הן נועדו בתחילת הדרך לתעד את נסיעתו של הממציא במסלול המרוצים כדי לשפר את מהירותו אך בשנת 1965 הוצבה בכביש מצלמת הרמזור הראשונה שנועדה לתפוס על-חם נהגים החוצים את הכביש באור אדום. 

>>> איפה הם היום? מה עושים הישראלים שהמציאו את ICQ, מובילאיי ו-Waze?

מצלמות המהירות מודדות את מהירות הרכב בשתי שיטות: שיטה ראשונה היא שימוש בפעימות לייזר במהירות גבוהה וכך לחשב את מרחק הרכב מהמכשיר, וכנגזרת את מהירותו. שיטה שנייה היא לשדר גל אלקטרומגנטי בתדר מסוים לכיוון רכב וניתוח התדר של הגל המוחזר. מצלמת המהירות המבוססת על רדאר הושקה בשנת 1971, ואילו מצלמת המהירות הניידת הראשונה החלה לפעול בשנת 1982. החל משנות התשעים מצלמות המהירות הפכו לדיגיטליות – ומאז, כידוע, הן לא מפסיקות להנפיק דוחות ולעורר מחלוקת. 

מצלמת מהירות (צילום: Bigstock)

לגו – דנמרק 

כל ילד מכיר את הקוביות הצבעוניות המופלאות שמתחברות אחת לשנייה ויוצרות כל מה שניתן להעלות בדמיון. משחק הלגו הוא כנראה המוצר המזוהה ביותר עם דנמרק. כיום העולם של לגו כולל מותגים רבים ושלל דמויות מהתרבות הפופולרית אבל בתחילת הדרך הן בכלל היו עשויות מעץ. 

אבני הלגו הומצאו בשנת 1932 על ידי הנגר הדני, אולה קירק כריסטיאנסן, בסדנתו שבעיר בילנד שם ממוקם עד היום מטה החברה. השם לגו הוא קיצור של המילים leg godt שמשמעותן בדנית היא "שחק יפה". במהלך שנות ה-40 החליפה לגו את חומר הגלם מעץ לפלסטיק בשל עמידותו. הפטנט שהפך את לבני הלגו לייחודיות וחדשניות כל-כך היה מבנה הפלסטיק בתחתית הלבנים שאפשר להן להתחבר זו לזו ולהישאר צמודות. עם השנים פיתחה החברה צורות מגוונות של לבני לגו והחלה לשתף פעולה עם מותגים כמו "מלחמת הכוכבים", "משפחת סימפסון", "הארי פוטר" ועוד רבים אחרים.

נייר טואלט – סין  

השימוש המתועד הראשון בנייר הטואלט – מוצר שלא היינו רוצים לדמיין את חיינו בלעדיו – מופיע אי-שם במאה ה-6, בסין. למרות שהנייר היה בשימוש בסין כבר מהמאה ה-1, הסינים יצרו את האב-טיפוס ההיגייני באיחור קל משילוב של במבוק ופשתן. לשאר העולם לקח כמה מאות שנים ליישר קו ולאמץ את ההמצאה החדשנית. 

>>> זוכרים שלפני 10 שנים היינו פותחים לוח שנה כדי לקבוע פגישה? 17 חפצים שהסמארטפון שלנו בלע

במאה ה-14 כבר תועד מפעל לייצור נייר טואלט בסין ולפי תיעוד של שושלת מינג, באותה תקופה הזמינו לחצר המלכותית 720,000 חתיכות נייר טואלט. כיום נייר הטואלט הוא מוצר צריכה בסיסי שאפשר למצוא בכל בית, וזה הגיוני מאוד אם לוקחים בחשבון את הנתון שהאדם הממוצע מבלה כשלוש שנים מחייו בשירותים.  

נייר טואלט (צילום: Bigstock)

דינמיט – שבדיה 

כשאנחנו עוצמים עיניים וחושבים על סקנדינביה רובנו מדמיינים פיורדים, נופים עוצרי-נשימה ובעיקר שקט רב וטבעי. אבל זה לא הפריע למדען השבדי, אלפרד נובל, להמציא בשנת 1867 את אחת ההמצאות הקטלניות והרועשות אי פעם. האמת המוזרה היא שפרס נובל המכובד, שקרוי על שמו של המדען השבדי, הגיח לעולם אך ורק בזכות הדינמיט.  

נובל המציא את הדינמיט בשביל לפתור בעיות אזרחיות כמו כריית מנהרות, פיצוץ סלעים, סכירת נהרות, יצירת שבילים ועוד במטרה לקדם את האנושות. השימושים הצבאיים של הדינמיט גרמו לנובל לשקוע בדיכאון עמוק ממנו לא יצא עד סוף ימיו. את קרן הפרס המוענק מדי שנה הקים נובל בשנותיו האחרונות כניסיון לבקש סליחה על המצאתו שגבתה את חייהם של רבים.   

סוכריות פז – אוסטריה 

הסוכריות המפורסמות הומצאו על ידי אדוארד האס בשנת 1927, בעיר הבירה האוסטרית וינה. האס שלף מהמילה הגרמנית PfeffErminZ (מנטה-פלפל) את האות הראשונה, האמצעית והאחרונה כדי ליצור את השם PEZ. כנצר למשפחת רופאים עשירה, הוא התכוון בכלל להמציא כלי עזר לגמילה מעישון סיגריות.  

ההברקה של התקן דמוי מחסנית (דיספנסר) המכיל 12 סוכריות מלבניות קטנות וקשות הגיחה לעולמנו עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת – ושרדה עד היום כמעט ללא שינוי.  עם זאת, בתחילת דרכן סוכריות הפז היו עגולות. הן הגיעו לשיא הפופולריות שלהן בארה"ב בשנות השמונים אולם רק בשנות התשעים החל לשגשג הטרנד של איסוף ההתקנים המפורסמים עם הראשים המתחלפים של דמויות מוכרות ממותגים פופולריים כמו דיסני וגם אירועים היסטוריים וחברתיים. 

שיניים תותבות – איטליה  

שיניים תותבות מאפשרות לאנשים שאיבדו את השיניים הטבעיות שלהם ללעוס בחופשיות ולחייך בפה מלא, אבל לא מדובר בהמצאה חדשה. כבר במאה השביעית לפני הספירה, האטרוסקים ששלטו בצפון איטליה עד לעליית הרומאים הכינו שיניים תותבות חלקיות משיניי עבדים או שיניי בעלי-חיים אחרים שהוצמדו יחד ללסת בחוטי זהב. במאה ה-16 הופיעו ביפן שיניים תותבות מלאות מעץ והודבקו בפה באמצעות דונג דבורים. כיום השיניים התותבות עשויות מחומרים אקריליים. אחד האנשים המפורסמים הראשונים שידוע שהשתמשו בשיניים תותבות היה נשיא ארה"ב הראשון, הגנרל ג'ורג' וושינגטון. 

טטריס – רוסיה  

משחק הווידאו הפופולרי שהיה חלק בלתי נפרד מחייו של כל מי שגדל בשנות השמונים שינה את כל מה שחשבנו שידענו על שעמום, זמן פנוי והתמכרות. משחק הפאזל הממוחשב פותח בשנת 1985 על ידי אלכסיי פז'יטנוב, מהנדס רוסי מהאקדמיה הסובייטית למדעים. בניגוד לרוב להיטי הגל הראשון של משחקי הווידיאו בשנות השמונים, טטריס התעקש על גישה סגפנית – בלי גרפיקה מהודרת, בלי דמויות מרתקות ואפילו בלי סיפור או עלילה.  

>>> מפתיתים לטאקי: הכירו את הישראלים מאחורי המוצרים האהובים

נסיקתו של המשחק למעמד של להיט עולמי התרחשה בניגוד מוחלט לאופיו הפשוט, עם מאבקי כוחות ממושכים ואגרסיביים בין חברות וגופים מסחריים רבי-עוצמה בברית המועצות, ארה"ב ויפן. בסופו של דבר נקשר המשחק בעיקר לנינטנדו היפנית לאחר שזו צירפה את הטטריס לכל קונסולת "גיים-בוי" שמכרה ברחבי העולם. טטריס נמכר בכ-170 מיליון עותקים (כמאה מיליון מתוכם הן הורדות בתשלום לסמארטפון) מה שהופך אותו למשחק הווידאו הנמכר ביותר בכל הזמנים.